תלמוד ירושלמי שבת
אֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוֹן. רַב הוּנָא אָמַר. בַּר נִירָא. רַב חִסְדָּא אָמַר. פִּינַקְסְה. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא אָמַר. שַׁרְתּוּעָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גִּימוֹל. מָאן דָּמַר. גִּימוֹן. הֲלָכוֹף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ. מָאן דָּמַר. גִּימוֹל. וַתַּֽעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּֽאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תְּהוּ. מָאן דָּמַר גִּימוֹן מְסַייֵעַ לְרַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר גִּימוֹל מְסַייֵעַ לְאַבָּא בַּר רַב הוּנָא וּלְרַב הוּנָא.
זבחים
באו לשילה וכו': מנא הני מילי א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כתוב אחד אומר (שמואל א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה וכתוב אחד אומר (תהלים עח, ס) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם וכתיב (תהלים עח, סז) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר